מכתב משלי
יפה שלי, אהובה שלי!
22 שנים היינו ביחד, ילדות קטנות, כל כך הרבה שנים אך לעומתם שלושה ימים שאינך איתי נראים כנצח. בלתי נתפס לא הגיוני. חלל אדיר מימדים נוצר בתוכי.
ביום רביעי בצהריים שלחתי לך הודעה אחרונה, דעי לך שרציתי לכתוב לך שאני מרגישה שאת כל כך רחוקה ממני, כאילו את נמצאת בחו"ל וברגע האחרון שיניתי את הכתוב ורק אמרתי לך כמה אני מתגעגעת אלייך ומתי נתראה. הרגשתי אותך אהובה שלי, אני אמשיך להרגיש אותך איתי, מלווה אותי בחיי, מאי שם למעלה, בגן של מלאכים.
אהובה בזכותך האמנתי בניסים, בזכותך האמנתי בכוח האדיר שבמחשבה. כך כל הרבה אופטימיות שמחה ואהבה. תמיד נהניתי כל כך לראות אותך, היינו נפגשות, מדברות ונהנות מלהיות ביחד. תמיד אמרנו שאף פעם לא מספיק לנו הזמן, ובכל פעם היינו מופתעות שעברו כל כך הרבה שעות ולא שמנו לב. נתת לי כל כך הרבה לימדת אותי, ועטפת אותי כמו אמא קטנה ואני ילדתך האהובה.
גם שהרגשת לא טוב, אף פעם לא נתת לי להרגיש את זה, אפשר לומר שאפילו גוננת עלי. אפילו לא לרגע אחד, עברה במוחי המחשבה שנגיע למצב הזה שבו את לא פה איתנו. מדהימה שלי מתגעגעת אלייך כל כך, עינייך מלוות אותי בכל שנייה ולכל מקום.
את מדהימה ביופייך ולא פלא שהיית כזאת, כי זאת ההשתקפות של נשמתך, כה טהורה אמיתית מלאת חיים ומהפנטת, אלת האהבה,
מאמי שלי אוהבת אותך כל כך ומתגעגעת שאין לתאר.
שלי שלך!